IT ברור שרבים חווים חוויות חזקות במהלך מפגש עם ישו אירועים שאנו מעבירים בסיורנו בארצות הברית.
הנה עדות אחת כזו של מישהו ש"נמשך" לאירוע באוהיו השבוע...
הייתי כל כך המום אתמול בלילה... בקושי יכולתי לדבר. תן לי לספר לך למה.
אתמול בבוקר הייתי בעבודה, כמו תמיד. עושה את אותם דברים שגרתיים. אבל הרגשתי קריאה חזקה להפליא של האדון ללכת להתפלל בכנסייה. ככל שהבוקר חלף התחלתי ממש לשמוע קול נשמע.
תבואו. בוא לפגוש אותי בקודש הקדוש ברוך הוא.
אז כשהגיעה שעת הצהריים שלי הלכתי לכנסייה להתפלל. וכאשר כרעתי, ה' שוב דיבר אלי.
כמו.
ומיד, תמונות נכנסו לתוך מוחי. תמונה שלך ושל לאה, מונסטרנס עם הקודש חשופה, ואור אדום ולבן זורם ממנה... מכונית כחולה שנוסעת בסערה... והוא אמר פעם נוספת:
תבואו. בתי רחמים, בואי ואל תפחדי.
אז חזרתי לעבודה והסתכלתי באתר שלך, מכיוון שלא הייתי באינטרנט זמן מה. והכתיבה הראשונה שראיתי הייתה "תקוות הישועה האחרונה" שדיבר על יום ראשון של רחמים אלוהיים... וזה גרם לי לחשוב על המונסטרנס ש"ראיתי" עם האור האדום והלבן שזורם ממנה. ואז כשגללתי למטה ראיתי את הכתיבה שלך "הסערה המושלמת" והמילים הראשונות: "מארק ומשפחתו נכנסו לארצות הברית... צפו בלוח הזמנים של המשרד שלו" וחשבתי לעצמי "אין סיכוי שהוא יתקרב אליי..." אבל לחצתי עליו וראיתי את 1 באפריל - אוהיו... וצחקתי בקול. לאלוהים יש חוש הומור מדהים.
זה היה ארבע שעות נסיעה מהבית, אבל זה היה הכי קרוב שהגעת למקום שבו אני גר... אז התחלתי להמציא תירוצים. לא יכולתי לקחת את שארית היום חופש. יותר מדי לעשות. מה הילדים שלי היו עושים אם לא הייתי בבית? ולא היה לי רכב. שלי היה בחנות בתיקון.
ובלי צחוק - בשתי הדקות הבאות - הבוס שלי אמר לי, "מתי אתה מתכוון לנצל את זמן החופשה שלך?" בעלי התקשר ואמר "איך תרצה לבלות קצת לבד הלילה... אני אשמור על הילדים," והשיפוצניק שלי הוריד רכב שכור, שלי היה לוקח זמן נוסף. נחשו באיזה צבע היה הרכב? כן, כחול. הסימנים לא יכולים להיות ברורים יותר מאשר אילו היו ניאון ומהבהבים! ידעתי שאני אמור לנסוע לווינטרסוויל.
אז הלכתי. בנסיעה של ארבע שעות לווינטרסוויל, פגשתי את "האופוזיציה". רוח, סופות גשם, מחשבות שליליות ופחד מכריע... ומיד לפני שהגעתי, השמש פרצה מבעד לעננים לרגע, והאלוהים הרשים על לבי:
אמור לו להתכונן לשפיכה הגדולה ביותר של רוח הקודש ...
רציתי לספר לך את כל הדברים המדהימים שהביאו אותי לשם, ומי אני, ולהודיע שהאדון רצה שאמסור לך... אבל אז פגשתי את ישוע. מעולם לא חוויתי חוויה כה עוצמתית של נוכחות אלוהים. וזה השאיר אותי חסר נשימה. שום דבר אחר לא היה חשוב. ראיתי את ישו.
גם אתה ראית אותו?
במכתב שני היא השיבה לשאלתי למה היא התכוונה:
ברגע שנכנסתי בדלת אתמול בלילה, הרגשתי חשמל עובר בגופי... מעולם לא הרגשתי את זה לפני כן, אבל ידעתי שזה אלוהים. זה נמשך בשירה והטפה שלך... עד שאמרת "אל תפחד" בקולו של אבינו הקדוש היקר. ואז נגמרה תחושת החשמל... והרגשתי במקום כמו כלי שמתמלא במים. עור יין עם יין חדש. והרגשתי מלא במקום ריק. עולה על גדותיו במקום באר שהתייבשה. ושלום... שלום כזה.
ואז במהלך ההערצה... ישוע. כשהזמנת אותנו לכרוע ברך מולו, רציתי לרוץ וליפול לרגליו. אבל בקושי יכולתי ללכת וכשכרעתי, היה לחץ כל כך כבד, כמו יד על הראש שלי, והוא החזיק אותי שם. ויכולתי רק להסתכל עליו. וכשהסתכלתי על הקודש, פתאום, ישוע עמד מאחורי המזבח. הוא עמד שם בשתי ידיו מורמות, ומרכז המונסטרנס, הקדוש ברוך הוא, היה מולו, היכן לבו יהיה. האורות האדומים והכחולים שהיו מאחוריו נראו כאילו הגיעו דרכו, ודרך לבו... והם נגעו בכולם... והוא הסתכל ישר לתוך עיניי. ואז הוא בירך אותנו, וחייך כמו אבא מחייך לילד הקטן שלו כשהוא רואה אותו עושה משהו טוב ואוהב... כמו גאווה ואהבה וגעגועים כולם מעורבבים יחד. ואז הוא נעלם, נמוג לצל.
לעולם לא אהיה אותו הדבר.
תמכו בשירותו במשרה מלאה של מארק:
לנסוע עם מארק פנימה השמיים עכשיו Word,
לחץ על הבאנר למטה כדי הירשמו.
הדוא"ל שלך לא ישותף עם אף אחד.
עכשיו בטלגרם. נְקִישָׁה:
עקוב אחרי מארק ו"סימני הזמנים "היומיים ב- MeWe:
עקוב אחר כתביו של מארק כאן:
האזן לדברים הבאים:
