השבוע הרהרתי בשלושת העשורים האחרונים מאז שעל פי הדיווחים גבירתנו החלה להופיע במדוג'ורג'ה. התלבטתי ברדיפה ובסכנה המדהימה שסבלו הרואים, מעולם לא ידעתי מיום ליום אם הקומוניסטים ישלחו אותם כיוון שידוע היה כי ממשלת יוגוסלביה עושה עם "נגדים" (מכיוון שששת הרואים לא, תחת איום, יגידו. שההופעות היו שקריות). אני חושב על אינספור השליחים שנתקלתי בהם במסעותיי, גברים ונשים שמצאו את התאסלמותם וקוראים לצלע ההר ההיא ... בעיקר הכמרים שפגשתי עליהם גבירתנו עלתה לרגל שם. גם אני חושב, שלא עוד זמן רב מהיום, העולם כולו יימשך "לתוך" מדז'וג'ורג'ה כשמכונה "הסודות" שהרואים שמרו נאמנה (הם אפילו לא דנו ביניהם, למעט לזה המשותף לכולם - "נס" קבוע שיישאר מאחור בגבעת ההפגנה.)
אני חושב גם על אלה שהתנגדו לאינספור החסדים והפירות של המקום הזה שלעתים קרובות קוראים כמו מעשי השליחים על סטרואידים. זה לא המקום שלי להכריז על מדג'וג'ורה נכון או כוזב - דבר שהוותיקן ממשיך להבחין בו. אך גם אינני מתעלם מתופעה זו, תוך התייחסות לאותה התנגדות נפוצה לפיה "זו התגלות פרטית, כך שאינני צריך להאמין בה" - כאילו מה שיש לאלוהים לומר מחוץ לקטכיזם או לתנ"ך אינו חשוב. מה שאלוהים דיבר באמצעות ישוע בהתגלות ציבורית הוא הכרחי עבור ישועה; אבל מה שיש לאלוהים לומר לנו באמצעות התגלות נבואית הוא הכרחי לפעמים להמשך קידוש. וכך, אני רוצה לפוצץ את החצוצרה - תוך סיכון שיקראו לי את כל השמות הרגילים של המלעיזים שלי - במה שנראה ברור מאליו: שמריה, אם ישו, באה למקום הזה כבר למעלה משלושים שנה כדי הכינו אותנו לניצחון שלה - נראה ששיאו אנו מתקרבים במהירות. ולכן, מכיוון שיש לי כל כך הרבה קוראים חדשים של המנוח, אני רוצה לפרסם מחדש את הדברים הבאים עם אזהרה זו: אף על פי שכתבתי מעט יחסית על מדוג'וג'ורה לאורך השנים, שום דבר לא מעניק לי יותר שמחה ... מדוע זה?
המשך לקרוא →