נוף קיץ מאת ג'ורג 'איננס, 1894
השתוקקתי לתת לך את הבשורה, ויותר מכך, לתת לך את חיי ממש; נהיית יקרה לי מאוד. ילדיי הקטנים, אני כמו אמא שילדה אותך, עד שנוצר המשיח בך. (ת''ס 1: 2; גל 8:4)
IT עברה כמעט שנה מאז שאשתי ואני אספנו את שמונת ילדינו ועברנו לחלקה קטנה על הערבות הקנדיות באמצע שום מקום. זה כנראה המקום האחרון בו הייתי בוחר .. אוקיינוס פתוח לרווחה של שדות חווה, מעט עצים והרבה רוח. אבל כל שאר הדלתות נסגרו וזה היה זה שנפתח.
כשהתפללתי הבוקר, מהרהר בשינוי הכיוון המהיר, הכמעט מכריע של משפחתנו, חזרו לי מילים ששכחתי שקראתי זמן קצר לפני שהרגשנו שנקרא לזוז ... יחזקאל, פרק 12.
טיסה
בשנת 2009, גרנו בעיירה קטנה, לאחר שעברנו לשם רק שנתיים לפני כן. לא היה לנו מצב רוח לעקור את המשפחה שלנו שוב. אבל גם אשתי וגם אני הרגשנו קריאה בלתי הפיכה לכפר. באותו זמן נתקלתי בקטע בכתובים שקפץ מהדף, אבל רק עכשיו, אני מעז לומר, הגיוני.
בן אדם, אתה גר בתוך בית סורר; יש להם עיניים לראות אבל לא רואים, ואוזניים לשמוע אבל לא שומעות, כי הם בית מורד. (יחזקאל יב,ב)
ואכן, כאשר ישוע קרא לי אל השליח הזה באמצעות א חוויה עוצמתית לפני הקודש, קראתי גם מספר ישעיהו:
אז שמעתי את קול ה' אומר: "את מי אשלח? מי ילך עלינו?" "הנה אני," אמרתי; "שלח לי!" וענה: לך ואמר לעם הזה: שמע היטב, אבל לא תבין! הסתכל בתשומת לב, אבל אתה לא תדע כלום! (ישעיהו ו:6-8)
העיתוי של השליח הזה הוא בְּמַהֲלָך מרד בבית האלוהים: כְּפִירָה.
זנבו של השטן מתפקד בהתפוררות העולם הקתולי. אפלת השטן נכנסה והתפשטה ברחבי הכנסייה הקתולית אפילו עד פסגתה. הכפירה, אובדן האמונה, מתפשטת בכל העולם ואל הרמות הגבוהות ביותר בכנסייה. — האפיפיור פול השישי, נאום לרגל יום השנה השישים להופעת פאטימה, 13 באוקטובר 1977
ה' המשיך ואמר לנביא יחזקאל:
עתה, בן אדם, במשך היום בזמן שהם מביטים, הכין את מטענך כאילו לגלות, ושוב בזמן שהם מביטים, נוד ממקום מגוריך למקום אחר; אולי הם יראו שהם בית מרדן. אתה תוציא את מטענך כגולה ביום בזמן שהם מביטים... כי נתתי לך אות לבית ישראל. (יחזקאל יב ג-ו)
לולא החסד והמשחה בנפשי כרגע, לא הייתי מעז לכתוב זאת; אבל אני מרגיש שאני צריך…
שלט?
גם אשתי וגם משפחתי גרים במחוז אחר בקנדה. אנחנו במרחק שעות ממי שאנחנו אוהבים ומוקירים. אנחנו באמצע שום מקום, רחוק מחברים, ממרכזי קניות, וללא ספק, מיסה יומיומית, למרבה הכאב. הרבה פעמים תהיתי על כך, כי המיסה היומית הייתה והינה נשמתו של השליח שלי, המקור והפסגה של כל חסד. שאלתי את המנהל הרוחני שלי למה אלוהים היה מוציא אותנו לכאן, גולה מהתמיכות שתמיד היו לנו. הוא ענה בלי לאבד נשימה, "אלוהים מכין אותך לרגע שבו התמיכות הללו לא יהיו זמינות יותר." וכך, אני מחפש אותו היכן שהוא נמצא, שם, חבוי בנפשי המסכנה... ובאמצעות עוזרי, רוח הקודש, אני מוצא את מי שאני משתוקק אליו.
וכך, מול החובות שלפנינו, בילינו אשתי ואני את השנה האחרונה בהפיכת בניין אחד לרפת, אחר ללול תרנגולות; קנינו פרה חלבית, כמה תרנגולות ופטיות, ושתלנו גינה ענקית. גידרנו את שטחי המרעה שלנו, קנינו מכסחת מגל ישנה, מגרפה ומכבש, ובקרוב נעשה קצת חציר. מילאנו את האסמים הקטנים שלנו בשיבולת שועל וחיטה וניקינו את המים שלנו היטב. זה כאילו אלוהים מניע אותנו לעבר פרנסה עצמית, תלוי כמה שפחות ב"מערכת", שקשה יותר ויותר בעולם המערבי פשוט לשרוד בה. זה כאילו הוא מכין אותנו לזמנים שצפויים לפנינו - המבחנים הכואבים ביותר שהעולם ראה אי פעם . אנחנו עושים זאת ב"אור יום", לא בסתר. אנו מתכוננים מבחינה רוחנית וכן, פיזית, לימים שבפתח. בענווה, אני שואל, האם ה' כותב לך מסר, הפעם ללא מילה, אבל בפעולות שהוא הניע אותנו לנקוט?
בקרוב…
הנביא יחזקאל ממשיך וכותב:
כך בא אלי דבר ה': בן אדם, מה הפתגם הזה שיש לך בארץ ישראל: "הימים נמשכים, וחזון לא בא לעולם"? אָמְרוּ לָהֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה יְהוָה: אֶשְׁלֹם אֶת הַפָּתַל הַזֶּה; הם לעולם לא יצטו זאת שוב בישראל. אדרבא, אמור להם: הימים בפתח, וגם התגשמות כל חזון. כל מה שאדבר הוא סופי, והוא ייעשה ללא דיחוי נוסף. בימיך בית סורר, כל אשר אדבר אביא, אומר ה' יהוה... בן אדם, שמע לבית ישראל לאמר: "החזון שהוא רואה רחוק רחוק, הוא מתנבא לעתיד הרחוק! " אָמַר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה יְהוָה: לֹא יִהְיֶה אִישׁ מִדְבָרִי עוֹד; אֲשֶׁר אֲדַבֵּר גָּבוֹל וְיַעֲשֶׂה, אָמַר יְהוָה יְהוָה. (יחזקאל י"ב כא-כ"ח)
אמנם אני טוען שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת בוודאות את העיתוי של תוכניתו של אלוהים, אבל לא אהיה כנה אם לא אגיד לך שאני מרגיש בתוך עצמותיי שאנחנו במרחק רגעים מאירועים משתנים עולמיים, אם לא א התערבות אלוהית שיקבע את המסלול לסוף העידן הזה.
כמובן, רבים הם אלה שיגידו, "שמענו את זה בעבר! אתה עוד קול, עם כוונות טובות או לא, יוצר יותר מעורר פחד, אובססיה לא בריאה עם אחרית הימים, והסטה ממה ש באמת משנה." התשובה שלי די פשוטה:
ה' אינו מעכב את הבטחתו, כפי שיש הרואים ב"עיכוב", אך הוא סבלני כלפיך, ואינו רוצה שאדם יאבד אלא שכולם יבואו בתשובה. אבל יום ה' יבוא כמו גנב... (ב' פט' 2:3-9)
זה לא ענייני מתי ה' יביא המשפט הסופי שהקטכיזם מלמד, ה עידן השלום ציפו על ידי אבות הכנסייה והאפיפיורים המודרניים, או ה
הגעתו של אותו אנטגוניסט שהמסורת מכנה "אנטיכריסטאבל זה כל ענייננו להתבונן ולהתפלל שכאבי הצירים המלווים אותם - ובמקרים רבים יגיעו באופן מיידי לתבוע מיליוני חיים-אל תפתיע אותנו "כמו גנב" בלילה.
כשאתה רואה ענן עולה במערב אתה אומר מיד שהולך לרדת גשם - וכך זה קורה... צבועים אתם! אתה יודע לפרש את מראה הארץ והשמים; למה אתה לא יודע איך לפרש את הזמן הנוכחי? (לוקס י"ב:12, 54)
פיאט!
חברים שלי, אני מרגיש כמו פעם בוניפאס הקדוש, שאת הנצחה שלו אנחנו מנציחים היום. בהסתכלות על נסיבות עתידו, שעם הזמן היה עשוי להיות מות קדושים (וזה היה), הוא אמר,
אני מבועת כשאני חושב על כל זה. פחד ורעדה באו עלי וחשכת חטאי כמעט כיסתה אותי. הייתי מוותר בשמחה על המשימה להנחות את הכנסייה שקיבלתי אם אמצא פעולה כזו מוצדקת בדוגמה של האבות או בכתבי הקודש. -ליטורגיה של השעות, כרך א ' III, עמ ' 1456
כן, בשמחה הייתי מוותר על הדיבור על הדברים הבאים אם יכולתי למצוא בדוגמה של הקדושים והנביאים של פעם ש"פעולה כזו הייתה מוצדקת". אבל אני לא יכול. במקום זאת, אני מוצא שהתגובה הנכונה שוב ושוב היא של אמונה: "יעשה לי כדברך" (לוקס א':1). וכך,
בואו נהיה לא כלבים שלא נובחים ולא צופים שותקים ולא משרתים בתשלום שבורחים לפני הזאב. במקום זאת, הבה נהיה רועים זהירים המשגיחים על עדר המשיח. הבה נטיף את כל תכנית ה' לחזקים ולענווים, לעשירים ולעניים, לבני כל דרגה וגיל, עד כמה שה' נותן לנו את הכוח, בעונתם ובלא עונות... -רחוב. בוניפאסי, ליטורגיית השעות, כרך א ' III, עמ ' 1457
וכך, בעודי מסע בין המרעה לשליח, אמשיך, בחסדי ה', לדבר את המילים העולות בליבי. אנחנו בעונת השחת עכשיו, אז בבקשה תסלחו לי אם אני כותב או משדר קצת פחות. אבל אז, אם המקום הזה שאלוהים הביא אליו את המשפחה שלי הוא ברצונו, אז זמני השתיקה האלה הם גם חלק מהתוכנית שלו. אני סומך על תפילותיך יותר מכל, ומתרגש מההשתפכות הנדיבה של המכתבים והתרומות שלך, שממש הרחיק את הזאב מהדלת. אתה כל כך יקר לי, מי שלא תהיה שפוקד את "מרעה רוחני" זה.
אהבו את ישוע בכל לבכם, וכל השאר יהיה בסדר.
התפלל עבורי, שלא אברח מפחד הזאבים. — האפיפיור בנדיקט ה-24, 2005 באפריל, XNUMX, כיכר פטרוס הקדוש, ביתי
