LA יום ראשון השני של חג הפסחא הוא רחמים אלוהיים יום ראשון. זה יום בו ישוע הבטיח לשפוך חסדים לאין שיעור במידה, עבור חלקם "התקווה האחרונה לישועה." ובכל זאת, לקתולים רבים אין מושג מהו חגיגה זו או לעולם אינם שומעים על כך מדוכן. כפי שתראו, זה לא יום רגיל ...
פורסם לראשונה ב -20 במרץ, 2011.
בְּכָל פַּעַם אני כותב על “טסטות"או"צדק אלוהי, ”אני תמיד מתכווץ, כי לעתים קרובות כל כך מונחים אלה לא מובנים בצורה לא נכונה. בגלל הפצועים שלנו, ובכך דעות מעוותות של "צדק", אנו משליכים את תפיסותינו השגויות על אלוהים. אנו רואים בצדק "להכות בחזרה" או שאחרים מקבלים "את מה שמגיע להם." אך מה שלעתים קרובות איננו מבינים הוא ש"הטענות "של אלוהים," העונשים "של האב, נעוצות תמיד, תמיד, תמיד, מאוהב.המשך לקרוא
HAS "זמן הרחמים נסגר", כפי שנאמר בשבוע האחרון באחד מההודעות של גן עדן? אם כן, מה זה אומר?המשך לקרוא
המאמץ האחרון, על ידי טיאנה (מאלט) וויליאמס
מלכות הלב הקדוש
מיד לאחר חזונו היפה של ישעיהו על עידן של שלום וצדק, שקדם לו טיהור האדמה ומשאיר שריד בלבד, הוא כותב תפילה קצרה בשבח והודיה על רחמי האל - תפילה נבואית, כפי שנראה:המשך לקרוא
IN האמת, אני חושב שרובנו עייפים מאוד ... נמאס לנו לא רק לראות את רוח האלימות, הטומאה והפילוג גורפים את העולם, אלא שנמאס לנו לשמוע על זה - אולי גם מאנשים כמוני. כן, אני יודע, אני גורם לאנשים לא נעים מאוד, אפילו לכעוס. ובכן, אני יכול להבטיח שהייתי מתפתה לברוח אל "החיים הרגילים" פעמים רבות ... אבל אני מבין שבפיתוי להימלט מהכתיבה המוזרה הזו כופר הוא זרע הגאווה, גאווה פצועה שלא רוצה להיות "אותו נביא האבדון והקדרות". אבל בסוף כל יום, אני אומר "אלוהים, אל מי נלך? יש לך את המילים של חיי נצח. איך אוכל לומר 'לא' לך שלא אמרת לי 'לא' בצלב? " הפיתוי הוא פשוט לעצום עיניים, להירדם ולהעמיד פנים שהדברים אינם מה שהם באמת. ואז, ישוע בא עם דמעה בעיניו ותוקע אותי בעדינות באומרו:המשך לקרוא
לבו של ישוע המשיח, קתדרלת סנטה מריה אסונטה; ר 'מולאטה (המאה ה -20)
מה שאתה עומד לקרוא יש פוטנציאל לא רק להגדיר נשים, אלא במיוחד, אנשים נקיים מנטל מופרז, ומשנים באופן קיצוני את מהלך חייך. זה הכוח של דבר אלוהים ...
כל האור בשמים יכבה, ויהיה חושך גדול על פני כל הארץ. ואז נראה השלט של הצלב בשמים, ומן הפתחים שבהם היו ממוסמרות ידיו ורגליו של המושיע ייצאו אורות גדולים אשר יאירו את הארץ לתקופה מסוימת. זה יתרחש זמן קצר לפני היום האחרון. -רחמים אלוהיים בנפשיישו לסנט פאוסטינה, נ. 83
לאחר החותם השישי נשבר, העולם חווה "הארת מצפון" - רגע של התחשבנות (ראה שבעת חותמות המהפכה). סנט ג'ון כותב אז כי החותם השביעי נשבר ויש שקט בשמיים "למשך כחצי שעה." זו הפסקה לפני עין הסערה עובר, וה רוחות טיהור מתחילים לנשוב שוב.
שתיקה בנוכחות אלוהים אלוהים! ל קרוב יום ה '... (זאפ 1: 7)
זו הפסקה של חסד, של רחמים אלוהייםלפני שיום המשפט יגיע ...
אני מאמין שהרוב המכריע של ספר ההתגלות לא מתייחס לסוף העולם, אלא לסוף עידן זה. רק הפרקים האחרונים באמת מסתכלים בסוף העולם בעוד כל השאר קודם מתאר בעיקר "עימות סופי" בין "האישה" ל"דרקון ", וכל ההשפעות האיומות בטבע ובחברה של מרד כללי שמלווה אותו. מה שמפריד בין העימות הסופי לקצה העולם הוא שיפוט האומות - מה שאנחנו שומעים בעיקר בקריאות ההמונים השבוע כשאנחנו מתקרבים לשבוע הראשון של ההופעה, ההכנה לבואו של ישו.
בשבועיים האחרונים אני ממשיכה לשמוע את המילים בלבי, "כמו גנב בלילה." התחושה היא שאירועים מתרחשים על העולם הולכים לקחת רבים מאיתנו הפתעה, אם לא רבים מאיתנו הביתה. עלינו להיות ב"מצב של חסד ", אך לא במצב של פחד, שכן כל אחד מאיתנו יכול להיקרא בית בכל רגע. עם זאת, אני מרגיש מוכרח לפרסם מחדש את הכתיבה המתוזמנת הזו מה- 7 בדצמבר 2010 ...
מילת ה- NOW בנושא קריאות המונים
ליום 14 במרץ 2014
יום שישי בשבוע הראשון של הצום
טקסטים ליטורגיים כאן
ARE אתה רחום? זו לא אחת מאותן השאלות שעלינו להשליך עם אחרים כמו: "האם אתה מוחצן, קולרי או מופנם וכו '." לא, שאלה זו שוכנת בלב ליבו של המשמעות של להיות אותנטי כריסטיאן:
היה רחום, כמו שאביך רחום. (לוקס 6:36)
בחזרה ביוני 2013 כתבתי לך שינויים שהבחנתי בנוגע למשרד שלי, אופן הצגתו, מה מוגש וכו 'בכתב שנקרא שיר השומר. אחרי כמה חודשים של הרהור, ברצוני לשתף אתכם בתצפיות שלי ממה שקורה בעולמנו, בדברים שדנתי עם המנהל הרוחני שלי, ולאן אני מרגיש שמובילים אותי עכשיו. אני גם רוצה להזמין הקלט הישיר שלך עם סקר מהיר למטה.
IMAGINE ילד קטן, שזה עתה למד ללכת, נלקח לקניון סואן. הוא שם עם אמו, אבל לא רוצה לקחת את ידה. בכל פעם שהוא מתחיל לשוטט, היא מושיטה יד בעדינות לידו. באותה מהירות, הוא מושך אותו וממשיך להזיז לכל כיוון שהוא רוצה. אבל הוא מתעלם מהסכנות: המוני הקונים הממהרים שבקושי מבחינים בו; היציאות המובילות לתנועה; מזרקות המים היפות אך העמוקות וכל שאר הסכנות הלא ידועות שמשמרות את ההורים ערים בלילה. מדי פעם, האם - שתמיד נמצאת צעד מאחור - מושיטה יד ותופסת יד קטנה כדי למנוע ממנו להיכנס לחנות כזו או אחרת, להיתקל באדם זה או בדלת זו. כשהוא רוצה ללכת לכיוון השני, היא מסובבת אותו, אבל עדיין, הוא רוצה ללכת בכוחות עצמו.
כעת, דמיין ילד אחר שעם כניסתו לקניון חש בסכנות הבלתי נודע. היא נותנת לאם ברצון לקחת את ידה ולהוביל אותה. האם יודעת בדיוק מתי לפנות, לאן לעצור, איפה לחכות, כי היא יכולה לראות את הסכנות והמכשולים העומדים לפניה, ונוקטת בדרך הבטוחה ביותר עבור הקטנה שלה. וכשהילד מוכן להרים אותו, האם הולכת ישר, עוברת בדרך המהירה והקלה ביותר ליעד.
עכשיו, דמיין שאתה ילד, ומרי היא אמא שלך. בין אם אתה פרוטסטנטי או קתולי, מאמין או לא מאמין, היא תמיד הולכת איתך ... אבל האם אתה הולך איתה?
יום הנוער העולמי
WE נכנסים לתקופת טיהור עמוקה ביותר של הכנסייה ושל כדור הארץ. סימני הזמנים נמצאים סביבנו כאשר המהפך בטבע, בכלכלה וביציבות החברתית והפוליטית מדבר על עולם על סף המהפכה הגלובלית. לפיכך, אני מאמין שאנחנו מתקרבים גם לשעת אלוהיםמאמץ אחרון" לפני ה “יום צדק”מגיע (ראה המאמץ האחרון), כפי שרשמה סנט פאוסטינה ביומנה. לא סוף העולם, אבל סופה של תקופה:
דבר לעולם על רחמי; תן לכל האנושות להכיר בחסדי הבלתי נתפס. זהו סימן לזמני הסיום; אחרי זה יבוא יום הצדק. בעוד שיש עוד זמן, תנו להם לפנות למעיין רחמי; תנו להם להרוויח מהדם והמים שזרמו להם. —ישו לסנט פאוסטינה, רחמים אלוהיים בנפשי, יומן, נ. 848
דם ומים שופך את הרגע הזה מהלב הקדוש של ישוע. הרחם הזה שנשפך מלב המושיע הוא המאמץ האחרון ...
... לסגת את [האנושות] מאימפרית השטן אותה רצה להשמיד, ובכך להכניס אותם לחירות המתוקה של שלטון אהבתו, אותה רצה להשיב בליבם של כל אלה שצריכים לאמץ את המסירות הזו.-רחוב. מרגרט מרי (1647-1690), sacredheartdevotion.com
בשביל זה אני מאמין שנקראנו הבסטיון-זמן של תפילה אינטנסיבית, התמקדות והכנה כמו רוחות של שינוי לאסוף כוחות. בשביל ה שמים ואדמה הולכים לרעוד, ואלוהים עומד לרכז את אהבתו לרגע חסד אחרון לפני שהטוהר העולם. [1]לִרְאוֹת עין הסערה ו רעידת האדמה הגדולה זה הזמן הזה אלוהים הכין צבא קטן, בעיקר של הֶדיוֹטוּת.
| ↑1 | לִרְאוֹת עין הסערה ו רעידת האדמה הגדולה |
|---|
ישו המתאבל על העולםמאת מייקל ד'אובריין
אני מרגיש נאלץ להחזיר את הכתיבה הזו כאן הערב. אנו חיים ברגע מסכן, השקט שלפני הסערה, כאשר רבים מתפתים להירדם. אך עלינו להישאר ערניים, כלומר עינינו מתמקדות בבניית ממלכת המשיח בליבנו ואז בעולם הסובב אותנו. באופן זה, אנו חיים בטיפול חסד מתמיד של האב, בהגנתו ובמשחתו. אנו נחיה בארון, ועלינו להיות שם כעת, כי בקרוב יתחיל להמטיר צדק על עולם סדוק ויבש וצמא לאלוהים. פורסם לראשונה ב -30 באפריל 2011.
המשיח קם, אללוויה!
אכן הוא קם, אלליה! אני כותב לך היום מסן פרנסיסקו, ארה"ב בערב ומשמר הרחמים האלוהיים, ובזכותו של ג'ון פאולוס השני. בבית בו אני שוהה, צלילי תפילת התפילה המתקיימת ברומא, שם מתפללים התעלומות הזוהרות, זורמים לחדר בעדינות של מעיין מטפטף ובכוח של מפל. אי אפשר שלא להיות המום מה- פירות של תחיית המתים כה ברורה כשהכנסייה האוניברסלית מתפללת בקול אחד לפני המוזה של יורשו של פטרוס הקדוש. ה כּוֹחַ של הכנסייה - כוחו של ישו - נוכח, הן בעד הגלוי לאירוע זה והן בנוכחות קהילת הקדושים. רוח הקודש מרחפת ...
היכן שאני שוהה, בחדר הקדמי יש קיר מרופד באייקונים ופסלים: סנט פיו, הלב הקדוש, גבירתנו מפטימה וגואדלופה, סנט תרז דה ליסו ... כולם מוכתמים בדמעות של שמן או דם שנשרו מעיניהם בחודשים האחרונים. המנהל הרוחני של בני הזוג שחיים כאן הוא פר. סרפים מיכלנקו, סגן הפוסטולטור של תהליך הקנוניזציה של סנט פאוסטינה. תמונה שלו פוגש את יוחנן פאולוס השני יושבת לרגלי אחד הפסלים. נראה ששלום ונוכחות מוחשית של האם המבורכת חודרים בחדר ...
וכך, בתוך שני העולמות האלה אני כותב לך. מצד אחד אני רואה דמעות של שמחה נופלות על פני המתפללים ברומא; מצד שני, דמעות צער נופלות מעיני אדוננו וגברתנו בבית זה. ולכן אני שואל פעם נוספת, "ישו, מה אתה רוצה שאגיד לעמך?" ואני מרגיש בלב את המילים,
תגיד לילדי שאני אוהב אותם. שאני רחמים עצמם. ורחמי קורא לילדי להתעורר.
IN בתחילת 2007, תמונה חזקה הגיעה אליי יום אחד בתפילה. אני מספר את זה שוב כאן (מ הנר המסריח):
ראיתי את העולם מתאסף כאילו בחדר חשוך. במרכזו נר בוער. זה קצר מאוד, השעווה כמעט נמסה. הלהבה מייצגת את האור של ישו: אמת.המשך לקרוא
I חושב שיש לנו את כל ה"דבר הקדוש "לא בסדר בדורנו. רבים חושבים שהפיכתו לקדוש הוא האידיאל יוצא הדופן הזה שרק קומץ נשמות יוכלו להשיג אי פעם. קדושה זו היא מחשבה אדוקה הרחק מהישג ידה. שכל עוד אדם ימנע מחטא מוות וישמור על ניקיון אפו, הוא עדיין "יגיע" לגן עדן - וזה מספיק טוב.
אבל למען האמת, חברים, זה שקר נורא ששומר על ילדי האל בשעבוד, ששומר על נפשות במצב של אומללות ותפקוד לקוי. זה שקר גדול כמו לומר לאווז שהוא לא יכול לנדוד.
כאשר המנהל הרוחני שלי ביקש ממני לכתוב עוד על "נביאי שקר", התלבטתי כיצד הם מוגדרים לעתים קרובות בימינו. בדרך כלל, אנשים רואים "נביאי שקר" כמי שמנבאים את העתיד באופן שגוי. אך כאשר ישוע או השליחים דיברו על נביאי שקר, הם בדרך כלל דיברו על אלה בתוך הכנסייה שהסיטה אחרים בכך שלא דיברה את האמת, השקתה אותה או הטפה בשורה אחרת לגמרי ...
אהובים, אל תסמכו על כל רוח אלא בדקו את הרוחות אם הם שייכים לאלוהים, משום שנביאי שקר רבים יצאו לעולם. (יוחנן 1: 4)
AS צפיתי שוב בסרט העוצמתי תשוקתו של ישוהתחייבתי של פיטר שהוא ילך לכלא, ואפילו ימות למען ישו! אך רק שעות לאחר מכן, פיטר הכחיש אותו בתוקף שלוש פעמים. באותו הרגע הרגשתי את העוני שלי: "אלוהים, בלי חסדך, אני אבגוד גם בך ..."
איך אנחנו יכולים להיות נאמנים לישו בימים אלה של בלבול, שערורייהוכפירה? [1]השווה האפיפיור, קונדום וטיהור הכנסייה כיצד ניתן להבטיח שגם אנחנו לא נברח מהצלב? כי זה כבר קורה סביבנו. מאז תחילת כתיבת כופר זו, חשתי שאלוהים מדבר על א סינון נהדר של "העשבים מקרב החיטה". [2]השווה עשבים שוטים בין החיטה כי למעשה א פילוג כבר מתגבש בכנסייה, אם כי עדיין לא לגמרי בשטח פתוח. [3]cf. צער הצער השבוע דיבר האב הקדוש על הניפוי הזה במיסה של יום חמישי הקדוש.
| ↑1 | השווה האפיפיור, קונדום וטיהור הכנסייה |
|---|---|
| ↑2 | השווה עשבים שוטים בין החיטה |
| ↑3 | cf. צער הצער |
מן קורא:
יש כל כך הרבה בלבול ביחס ל"בואו השני "של ישוע. יש המכנים זאת "שלטון האוכריסטיקה", כלומר נוכחותו בקודש הקדוש ברוך הוא. אחרים, נוכחותו הפיזית בפועל של ישו שולט על בשרו. מה דעתך על כך? אני מבולבל…
למה האם אלוהים נותן לי לסבול בצורה כזו? מדוע ישנם כל כך הרבה מכשולים לאושר ולצמחה בקדושה? מדוע החיים צריכים להיות כואבים כל כך? זה מרגיש כאילו אני עובר מעמק לעמק (למרות שאני יודע שיש פסגות בין לבין). למה אלוהים?
שם הוא רגע עוצמתי המתקרב לעולם, מה שקדושים ומיסטיקנים כינו "הארת מצפון". חלק VI של חיבוק התקווה מראה כיצד "עין הסערה" זה רגע של חסד ... ורגע הקרוב של החלטה עבור העולם.
זכור: אין עלות להצגת שידורי האינטרנט הללו כעת!
לצפייה בחלק VI לחץ כאן: מחבק את הטלוויזיה של הופ
פגישה של ראלף מרטין עם האפיפיור פאולוס השישי, 1973
IT היא נבואה עוצמתית, הניתנת בנוכחות האפיפיור פאולוס השישי, המהדהדת את "תחושת המאמינים" בימינו. ב פרק 11 של חיבוק התקווה, מרק מתחיל לבחון משפט אחר משפט את הנבואה שניתנה ברומא בשנת 1975. לצפייה בשידור האינטרנט האחרון, בקר www.embracinghope.tv
אנא קרא את המידע החשוב למטה לכל קוראי ...
