פורסם לראשונה ב- 17 באפריל 2011, התעוררתי הבוקר בהרגשתי שאלוהים רוצה שאפרסם זאת מחדש. העיקר הוא בסוף, והצורך בחוכמה. עבור קוראים חדשים, שאר מדיטציה זו יכולה לשמש גם קריאת השכמה לחומרת זמננו ...

 

כמה לפני זמן, האזנתי ברדיו לסיפור חדשות על רוצח סדרתי אי שם בחופשיות בניו יורק, וכל התגובות המחרידות. התגובה הראשונה שלי הייתה כעס על טיפשות הדור הזה. האם אנו מאמינים ברצינות שלהאדרת מתמיד של רוצחים פסיכופתים, רוצחים המוניים, אנסים מרושעים ומלחמה ב"בידור "שלנו אין כל השפעה על רווחתנו הרגשית והרוחנית? מבט חטוף על מדפי חנות להשכרת סרטים חושף תרבות כל כך מטומטמת, כל כך מודעת, כה עיוורת למציאות המחלה הפנימית שלנו, שאנו באמת מאמינים שהאובססיה שלנו לעבודת אלילים מינית, אימה ואלימות היא נורמלית.

המשך לקרוא →