אני רוצה להעביר מסר של תקווה -תקווה אדירה. אני ממשיך לקבל מכתבים שבהם הקוראים מתייאשים כשהם צופים בירידה המתמשכת ובדעיכה האקספוננציאלית של החברה סביבם. כואב לנו מכיוון שהעולם נמצא בספירלה כלפי מטה אל תוך חושך שאין דומה לו בהיסטוריה. אנחנו מרגישים ייסורים כי זה מזכיר לנו את זה זֶה הוא לא הבית שלנו, אבל גן עדן כן. אז הקשיבו שוב לישו:
אשרי הרעב והצמא לצדק, כי ישבעו. (מתי 5: 6)