אבן המילון

 

ישוע אמר לתלמידיו:
"דברים שגורמים לחטא יתרחשו בהכרח,
אבל אוי למי שדרכו הם מתרחשים.
עדיף לו אם תניח אבן ריחיים על צווארו
והוא יושלך לים
מאשר שהוא יגרום לאחד מהקטנים הללו לחטוא".
(הבשורה של יום שני, ל"ה:17-1)

אשרי הרעבים והצמאים לצדקה,
כי הם יהיו מרוצים.
(מט 5:6)

 

היום, בשם ה"סובלנות" וה"הכלה", הפשעים החמורים ביותר - פיזיים, מוסריים ורוחניים - נגד ה"קטנים", מתרצים ואף נחגגים. אני לא יכול לשתוק. לא אכפת לי כמה "שלילי" ו"קודר" או איזה תווית אחרת אנשים רוצים לקרוא לי. אם אי פעם היה זמן לאנשי הדור הזה, החל מאנשי הדת שלנו, להגן על "הקטנים מבין האחים", זה עכשיו. אבל הדממה כל כך סוחפת, כה עמוקה ונרחבת, עד שהיא מגיעה אל תוך בטן החלל, שם אפשר כבר לשמוע עוד אבן ריחיים זורחת לעבר האדמה. המשך לקרוא

הנמר בכלוב

 

המדיטציה הבאה מבוססת על קריאת המיסה השנייה של היום ביום הראשון של כניסת 2016. על מנת להיות שחקן אפקטיבי ב מהפכה נגדיתראשית עלינו להיות אמיתיים מהפכת הלב... 

 

I אני כמו נמר בכלוב.

באמצעות הטבילה, ישוע זרק את דלת הכלא שלי ושיחרר אותי לחופשי ... ובכל זאת, אני מוצא את עצמי צועד קדימה ואחורה באותו חריץ של חטא. הדלת פתוחה, אבל אני לא רץ אל תוך מדבר החופש ... מישורי השמחה, הרי החוכמה, מי ההתרעננות ... אני יכול לראות אותם מרחוק, ובכל זאת אני נשאר אסיר מעצמי . למה? למה אני לא לָרוּץ? למה אני מהסס? מדוע אני נשאר בתלם הרדוד הזה של חטא, של לכלוך, עצמות ופסולת, צועד הלוך ושוב, הלוך ושוב?

למה?

המשך לקרוא

משרתי האמת

מילת ה- NOW בנושא קריאות המונים
ליום רביעי בשבוע השני של הצום, 4 במרץ 2015

טקסטים ליטורגיים כאן

אצ'ה הומואצ'ה הומומאת מייקל ד'אובריין

 

תשווע לא נצלב למען צדקה שלו. הוא לא נלקל בגלל ריפוי משתקים, פתיחת עיניים של עיוורים או גידול מתים. כך גם לעיתים רחוקות תמצאו נוצרים המועמדים לבניית מקלט נשים, האכלת עניים או ביקור חולים. במקום זאת, ישו וגופתו, הכנסייה, נרדפו בעיקר בגלל שהכריזו על אמת.

המשך לקרוא

הסרת המרסן

 

LA החודש האחרון היה צער מוחשי כאשר האל ממשיך להתריע שיש אז נותר זמן קטן. הזמנים הם עצובים מכיוון שהאנושות עומדת לקצור את מה שאלוהים התחנן שלא נזרע. זה עצוב מכיוון שנשמות רבות אינן מבינות שהן במצוקה של הפרדה נצחית ממנו. זה עצוב כי שעת התשוקה של הכנסייה עצמה הגיעה כאשר יהודה יקום נגדה. [1]השווה משפט שבע השנים - חלק VI זה עצוב מכיוון שישוע לא רק מוזנח ונשכח ברחבי העולם, אלא מתעלל בו ומלעיג שוב. מכאן, ש זמן זמנים הגיע כאשר כל הפקרות תתפרץ ברחבי העולם.

לפני שאני ממשיך, מהרהר לרגע במילים מלאות האמת של קדוש:

אל תפחד ממה שיקרה מחר. אותו אב אוהב שדואג לך היום יטפל בך מחר ויומיום. או שהוא יגן עליך מפני סבל או שהוא ייתן לך כוח בלתי מתקבל לשאת אותו. להיות בשלום ואז לשים בצד את כל המחשבות והדמיונות המודאגים. -רחוב. פרנסיס דה סיילס, הבישוף של המאה ה -17

ואכן, הבלוג הזה לא כאן כדי להפחיד או להפחיד, אלא לאשר ולהכין אותך כך שכמו חמשת הבתולות החכמות, אור אמונתך לא יימחק, אלא יאיר בהיר יותר ויותר כאשר אור האלוהים בעולם מעומעם לחלוטין, וחושך חסר מעצורים לחלוטין. [2]עיין מאט 25: 1-13

לכן הישאר ער, כי אינך יודע את היום ולא את השעה. (מט 25:13)

 

המשך לקרוא

הערות שוליים

הערות שוליים
1 השווה משפט שבע השנים - חלק VI
2 עיין מאט 25: 1-13

אהבה ואמת

אמא-תרזה-ג'ון-פול -4
  

 

 

LA הביטוי הגדול ביותר לאהבתו של ישו לא היה דרשת ההר ואפילו לא ריבוי הכיכרות. 

זה היה על הצלב.

כך גם ב שעת התהילה עבור הכנסייה, זה יהיה הנחת חיינו מאוהב זה יהיה הכתר שלנו. 

המשך לקרוא

מה האמת?

המשיח מול פונטיוס פילטוס מאת הנרי קולר

 

לאחרונה השתתפתי באירוע בו ניגש אלי צעיר עם תינוק בידיו. "אתה מארק מאלט?" האב הצעיר המשיך והסביר שלפני מספר שנים הוא נתקל בכתבים שלי. "הם העירו אותי," הוא אמר. “הבנתי שאני חייב לאחד את חיי ולהישאר מרוכז. מאז כתביך עוזרים לי. " 

מי שמכיר אתר זה יודע כי נראה שהכתבים כאן רוקדים בין עידוד ל"אזהרה "; תקווה ומציאות; את הצורך להישאר מקורקע ועם זאת ממוקד, כשסערה גדולה מתחילה להסתחרר סביבנו. "הישאר פיכח" כתבו פיטר ופול. "צפה והתפלל" אמר אדוננו. אך לא ברוח מורוסה. לא ברוח פחד, אלא ציפייה שמחה לכל מה שאלוהים יכול ויעשה, לא משנה כמה הלילה יהיה חשוך. אני מודה, זה מעשה איזון אמיתי לימים מסוימים כשאני שוקל איזו "מילה" חשובה יותר. למען האמת, לעתים קרובות יכולתי לכתוב לך כל יום. הבעיה היא שלרובכם יש מספיק זמן קשה לעמוד בקצב כמו שהוא! לכן אני מתפלל להכניס מחדש פורמט שידור אינטרנט קצר ... עוד על כך בהמשך. 

לכן, היום לא היה שונה כשישבתי מול המחשב שלי עם כמה מילים על דעתי: "פונטיוס פילטוס ... מהי האמת? ... מהפכה ... תשוקת הכנסייה ..." וכן הלאה. אז חיפשתי בבלוג שלי ומצאתי את הכתיבה הזו שלי משנת 2010. זה מסכם את כל המחשבות האלה ביחד! אז פרסמתי אותו מחדש עם כמה הערות פה ושם כדי לעדכן אותו. אני שולח את זה בתקווה שאולי עוד נשמה אחת שישנה תתעורר.

פורסם לראשונה ב -2 בדצמבר 2010 ...

 

 

"מה האמת?" זו הייתה תגובתו הרטורית של פונטיוס פילטוס לדבריו של ישו:

בשביל זה נולדתי ובשביל זה באתי לעולם, להעיד על האמת. כל מי ששייך לאמת מאזין לקולי. (יוחנן 18:37)

שאלתו של פילטוס היא נקודת המפנה, הציר שעליו הייתה אמורה להיפתח הדלת לתשוקה האחרונה של ישו. עד אז פילטוס התנגד למסור את ישו למוות. אך לאחר שישוע מזהה את עצמו כמקור האמת, פילטוס מסתער לתוך הלחץ, מערות לרלטיביזם, ומחליט להשאיר את גורל האמת בידי העם. כן, פילטוס שוטף את ידיו מהאמת עצמה.

אם גופו של ישו ילך בעקבות ראשו לתשוקתו שלו - מה שהקטכיזם מכנה "משפט סופי שיהיה לנער את האמונה של מאמינים רבים, " [1]CCC 675 - אז אני מאמין שגם אנו נראה את הזמן בו רודפינו יבטלו את החוק המוסרי הטבעי באומרו, "מהי אמת?"; זמן בו העולם גם ישטוף את ידיו מ"הקודש של האמת "[2]CCC 776, 780 הכנסייה עצמה.

תגיד לי אחים ואחיות, זה כבר לא התחיל?

 

המשך לקרוא

הערות שוליים

הערות שוליים
1 CCC 675
2 CCC 776, 780

שושלת, לא דמוקרטיה - חלק א '

 

שם הוא בלבול, אפילו בקרב קתולים, באשר לאופי הכנסייה שהקים כריסטוס. יש הסבורים כי יש לשנות את הכנסייה, לאפשר גישה דמוקרטית יותר לתורתיה ולהחליט כיצד להתמודד עם סוגיות מוסריות של ימינו.

עם זאת, הם לא מצליחים לראות שישוע לא הקים דמוקרטיה, אלא א שושלת.

המשך לקרוא