AS אנו מתחילים את השנה החדשה ביחד, "האוויר" בהריון עם ציפייה. אני מודה שעד חג המולד שאלתי את עצמי אם האדון עומד לדבר פחות באמצעות האלוף הזה בשנה הקרובה. זה היה ההפך. אני מרגיש שהאדון כמעט להוט לדבר עם אהוביו ... וכך, מיום ליום, אמשיך לשאוף לתת לדבריו להיות בשלי, ושלי בשלו, למענך. כמו שאומר הפתגם:
במקום בו אין נבואה, העם מפטר ריסון. (משלי 29:18)
וכמו שאמר יוחנן פאולוס השני היקר:
עכשיו זה מעל הכל שעת הנאמנים הדיוטים, שעל פי הייעוד הספציפי שלהם לעצב את העולם החילוני בהתאם לבשורה, הם נקראים להמשיך את משימתה הנבואית של הכנסייה על ידי הבשורה בתחומי המשפחה השונים, החברתיים, המקצועיים והתרבותיים. -נאום לבישופים של המחוזות הכנסייתיים אינדיאנפוליס, שיקגו ומילווקי בביקורם "עד לימינה", 28 במאי 2004
המשימה הזו לא משתנה בהתאם לזמנים. למעשה, זה דחוף מתמיד. וזה למה המילה עכשיו נמצא כאן: לעזור לך למצוא ולחיות ברצון ה 'לחייך כך שאתה מקור אור לעולם הסובב אותך. ככל שהעולם גדל בחושך רוחני, ההזדמנות לנו לזרוח בהירה יותר ויותר! זה די מרגש אם אתה שואל אותי.
אבל אני לא יכול לעשות את המשרד הזה בלי עזרתך. המילה עכשיו הוא עבודת אלילים במשרה מלאה שהייתה קיימת עד לנקודה זו רק בגלל תפילותיך ונדיבותך. כאשר השנה החדשה נמשכת, אני חוזר אליך כקבצן לעזור לי להגיע לנשמות בכל דרך שתוכל. למעשה, אני מתפלל שאלו מכם המסוגלים מבחינה כלכלית באמת יתפללו על שינוי גדול באלופתנו השנה. אני שונא לחשוב על כסף, אבל זו המציאות שכל משרד מתמודד איתה במאה העשרים ואחת. אני לא שואל לעתים קרובות, אבל אני צריך היום.
השנה אנו מתפללים על הרחבת המשרד שלי לפודקאסט ו / או לצפייה בווידיאו, אם תרצו בכך. אני גם מבחין אם האדון רוצה שאעשה יותר הסברה באופן אישי. אז התפלל שאלוהים ירעיף עלי חוכמה ואור כדי שאדע ואעשה את רצונו בשמחה וללא מילואים.
יהוה הוא האור שלי והצלה שלי; ממי עלי לפחד? ... אף על פי שצבא חנה מולי, ליבי אינו חושש; אף על פי שמתנהלת נגדי מלחמה, גם אז אני סומך. (תהילים 27: 1, 3)
כדי לעזור למשרד שלנו כלכלית, לחץ על הלחצן תרום למטה. יש לך שלוש אפשרויות באמצעותן תוכל לשלוח תמיכה.
לבסוף, לאה ואני רוצים להודות לך על התפילות, התמיכה והמכתבים היפים ששטפו פנימה במהלך חג המולד. המשפחה שלנו לא שונה מכל אחת אחרת - כולנו במצור. אבל בגלל זה עלינו להישאר יחד, נכון?
אתה אהוב.
מארק ולאה
תבורך, ותודה!
מארק ולאה מאלט