הנמר בכלוב

 

המדיטציה הבאה מבוססת על קריאת המיסה השנייה של היום ביום הראשון של כניסת 2016. על מנת להיות שחקן אפקטיבי ב מהפכה נגדיתראשית עלינו להיות אמיתיים מהפכת הלב... 

 

I אני כמו נמר בכלוב.

באמצעות הטבילה, ישוע זרק את דלת הכלא שלי ושיחרר אותי לחופשי ... ובכל זאת, אני מוצא את עצמי צועד קדימה ואחורה באותו חריץ של חטא. הדלת פתוחה, אבל אני לא רץ אל תוך מדבר החופש ... מישורי השמחה, הרי החוכמה, מי ההתרעננות ... אני יכול לראות אותם מרחוק, ובכל זאת אני נשאר אסיר מעצמי . למה? למה אני לא לָרוּץ? למה אני מהסס? מדוע אני נשאר בתלם הרדוד הזה של חטא, של לכלוך, עצמות ופסולת, צועד הלוך ושוב, הלוך ושוב?

למה?

המשך לקרוא

של השבת

 

בדידות סנט. פטר ופאול

 

שם הוא צד נסתר לשליח הזה שמפעם לפעם עושה את דרכו לטור הזה - כתיבת המכתבים שעוברת הלוך ושוב ביני לבין אתאיסטים, כופרים, ספקות, ספקנים וכמובן נאמנים. בשנתיים האחרונות ניהלתי דו-שיח עם אדוונטיסט יום שביעי. חילופי הדברים היו שלווים ומכובדים, למרות שהפער בין חלק מאמונותינו נותר. להלן תגובה שכתבתי לו בשנה שעברה בנוגע למה השבת כבר לא נהוגה בשבת בכנסייה הקתולית ובדרך כלל בכל הנצרות. הנקודה שלו? שהכנסייה הקתולית הפרה את הדיבר הרביעי [1]הנוסחה הקתכטית המסורתית מפרטת מצווה זו כשלישית על ידי שינוי היום שבו בני ישראל "קדשו" את השבת. אם זה המקרה, אז יש יסוד להציע שהכנסייה הקתולית כן לֹא הכנסייה האמיתית כפי שהיא טוענת, וכי מלוא האמת שוכן במקום אחר.

אנו בוחנים כאן את הדיאלוג שלנו האם המסורת הנוצרית מושתתת אך ורק על כתבי הקודש ללא הפרשנות הטעות של הכנסייה ...

המשך לקרוא

הערות שוליים

הערות שוליים
1 הנוסחה הקתכטית המסורתית מפרטת מצווה זו כשלישית

שלום בנוכחות, לא היעדר

 

HIDDEN נראה מאוזני העולם זו הצעקה הקולקטיבית שאני שומע מגוף המשיח, זעקה שמגיעה לשמיים: "אבא, אם אפשר לקחת את הכוס הזו ממני!”מכתבים שאני מקבל מדברים על עומס משפחתי וכלכלי אדיר, ביטחון אבוד ודאגה גוברת הסערה המושלמת שהגיח באופק. אבל כמו שהמנהל הרוחני שלי אומר לעתים קרובות, אנחנו נמצאים ב"מחנה אתחול ", ומתאמנים לקראת ההווה הקרוב"עימות סופי"שהכנסייה ניצבת מולה, כפי שניסח זאת יוחנן פאולוס השני. מה שנראה כסתירות, קשיים אינסופיים ואפילו תחושת נטישה הוא רוחו של ישו העובדת ביד האיתנה של אם האלוהים, מכינה את כוחותיה ומכינה אותם לקרב הדורות. כפי שנאמר בספר היקר הזה של סירח:

בני, בבואך לשרת את יהוה, התכונן למבחנים. היו כנים ללב ואיתנים, ללא הפרעה בזמן מצוקה. דבק בו, אל תעזוב אותו; כך עתידך יהיה נהדר. קבל את כל מה שקורה לך, בצער מוחץ היה סבלני; כי באש נבחן זהב, ואנשים ראויים בכור ההשפלה. (Sirach 2: 1-5)

 

המשך לקרוא

הרומאים אני

 

IT נמצא רק בדיעבד שאולי הרומאים פרק 1 הפך לאחד הקטעים הנבואיים ביותר בברית החדשה. פול הקדוש מתווה התקדמות מסקרנת: הכחשת אלוהים כאל אדון הבריאה מובילה לנימוקים לשווא; נימוק הבל מוביל לפולחן של היצור; ועבודת הנברא מובילה להיפוך של האנושי **, והתפוצצות הרוע.

רומאים 1 הם אולי אחד הסימנים העיקריים של ימינו ...

 

המשך לקרוא