כריזמטי? חלק א '

 

מקורא:

אתה מזכיר את ההתחדשות הכריזמטית (בכתיבתך אפוקליפסה לחג המולד) באור חיובי. אני לא מבין את זה. אני יוצא מגדריי בכנסייה שהיא מאוד מסורתית - בה אנשים מתלבשים כמו שצריך, נשארים בשקט מול המשכן, שם מנצלים אותנו על פי המסורת מהדוכן וכו '.

אני מתרחק מכנסיות כריזמטיות. אני פשוט לא רואה בזה קתוליות. לעיתים קרובות ישנו סרט קולנוע על המזבח עם חלקי המיסה המפורטים בו ("ליטורגיה" וכו '). נשים על המזבח. כולם לבושים כלאחר יד (ג'ינס, נעלי ספורט, מכנסיים קצרים וכו ') כולם מרימים ידיים, צועקים, מוחאים כפיים - אין שקט. אין כריעות או מחוות יראת כבוד אחרות. נראה לי שהרבה מזה נלמד מעדות חג השבועות. איש אינו חושב ש"פרטי "המסורת חשובים. אני לא מרגיש שם שקט. מה קרה למסורת? להשתיק (כגון לא למחוא כפיים!) מתוך כבוד למשכן ??? להתלבש צנוע?

ומעולם לא ראיתי מישהו שהיה לו מתנה אמיתית של לשונות. הם אומרים לך להגיד איתם שטויות ...! ניסיתי את זה לפני שנים, ואמרתי שום דבר! האם סוג זה של דברים לא יכול להכחיש רוח כלשהי? נראה שכדאי לקרוא לזה "כריזמניה". "הלשונות" שאנשים מדברים בהן פשוט מקשקשות! אחרי חג השבועות אנשים הבינו את ההטפה. זה נראה כאילו כל רוח יכולה לזחול לתוך הדברים האלה. למה שמישהו ירצה שיושיטו עליהם ידיים שאינן מקודשות ??? לפעמים אני מודע לחטאים חמורים מסוימים שאנשים נמצאים בהם, ובכל זאת שם הם על המזבח במכנסי הג'ינס שלהם ומניחים ידיים על אחרים. האם הרוחות הללו אינן מועברות? אני לא מבין!

אני מעדיף להשתתף במיסה משולשת בה ישו נמצא במרכז הכל. אין בידור - רק פולחן.

 

קורא יקר,

אתה מעלה כמה נקודות חשובות שכדאי לדון בהן. האם ההתחדשות הכריזמטית מאלוהים? האם זו המצאה פרוטסטנטית, או אפילו המצאה שטנית? האם אלה "מתנות רוח" או "חסדים" חסרי רשע?

המשך לקרוא

דלתות פאוסטינה

 

 

LA "תְאוּרָהתהיה מתנה מדהימה לעולם. זה "עין הסערה"-זֶה נפתח בסערה- האם "דלת הרחמים" הלפני אחרונה שתהיה פתוחה לאנושות כולה לפני ש"דלת הצדק "היא הדלת היחידה שנותרה פתוחה. גם סנט ג'ון באפוקליפסה וגם סנט פאוסטינה כתבו על דלתות אלה ...

 

המשך לקרוא

התרופה

 

חג לידה של מארי

 

לָאַחֲרוֹנָההייתי בקרב יד ליד קרוב עם פיתוי נורא אין לי זמן. אין לי זמן להתפלל, לעבוד, לעשות את מה שצריך לעשות וכו '. אז אני רוצה לחלוק כמה מילים מהתפילה שהשפיעו עלי באמת השבוע. כי הם לא מטפלים רק במצבי, אלא בכל הבעיה שמשפיעה, או ליתר דיוק, מדביק הכנסייה בימינו.

 

המשך לקרוא

כשארזים נופלים

 

ילל, עצי ברוש, כי הארזים נפלו,
האדירים הושחתו. ילל, אלוני בשן,
כי היער הבלתי חדיר כורת!
הארק! יללת הרועים,
תהילתם נהרסה. (זכ 11: 2-3)

 

הם נפלו, אחד אחד, בישוף אחר בישוף, כומר אחרי כומר, משרה אחרי כהונה (שלא לדבר על, אבא אחרי אב ומשפחה אחרי משפחה). ולא רק עצים קטנים - מנהיגים מרכזיים באמונה הקתולית נפלו כמו ארזים גדולים ביער.

במבט חטוף על פני שלוש השנים האחרונות בלבד, ראינו קריסה מדהימה של כמה מהדמויות הגבוהות ביותר בכנסייה כיום. התשובה עבור חלק מהקתולים הייתה לתלות את הצלבים שלהם ו"לעזוב" את הכנסייה; אחרים יצאו לבלוגוספירה כדי להרוס את הנופלים במרץ, בעוד שאחרים עסקו בוויכוחים מתנשאים וסוערים בשלל הפורומים הדתיים. ואז יש כאלה שבוכים בשקט או סתם יושבים בדממה המומה כשהם מקשיבים להד של הצער האלה המהדהדים ברחבי העולם.

כבר חודשים שהדברים של גבירתנו מאקיטה - שזכו להכרה רשמית לא פחות מהאפיפיור הנוכחי כשעוד היה מחוז הקהילה לתורת האמונה - חוזרים על עצמם בקלילות בירכתי.

המשך לקרוא

פונדמנטליסט קתולי?

 

מן קורא:

קראתי את סדרת "מבול נביאי השקר" שלך, ואם לומר לך את האמת, אני קצת מודאג. תן לי להסביר ... אני חוזר בתשובה לכנסייה. פעם הייתי כומר פרוטסטנטי פונדמנטליסטי מה"סוג המרושע "- הייתי גדול! ואז מישהו נתן לי ספר מאת האפיפיור יוחנן פאולוס השני - והתאהבתי בכתיבה של האיש הזה. התפטרתי מכומר בשנת 1995 ובשנת 2005 נכנסתי לכנסייה. למדתי באוניברסיטה הפרנציסקנית (סטובנוויל) וקיבלתי תואר שני בתאולוגיה.

אבל כשאני קורא את הבלוג שלך - ראיתי משהו שלא אהבתי - תמונה של עצמי לפני 15 שנה. אני תוהה, כי נשבעתי כשעזבתי את הפרוטסטנטיות הפונדמנטליסטית שלא אחליף פונדמנטליזם אחד באחר. המחשבות שלי: היזהרו שלא תהפכו כל כך שליליים עד שתאבדו את המשימה.

האם יתכן שיש ישות כמו "קתולית פונדמנטליסטית?" אני דואג לאלמנט ההטרונומי במסר שלך.

המשך לקרוא

מה האמת?

המשיח מול פונטיוס פילטוס מאת הנרי קולר

 

לאחרונה השתתפתי באירוע בו ניגש אלי צעיר עם תינוק בידיו. "אתה מארק מאלט?" האב הצעיר המשיך והסביר שלפני מספר שנים הוא נתקל בכתבים שלי. "הם העירו אותי," הוא אמר. “הבנתי שאני חייב לאחד את חיי ולהישאר מרוכז. מאז כתביך עוזרים לי. " 

מי שמכיר אתר זה יודע כי נראה שהכתבים כאן רוקדים בין עידוד ל"אזהרה "; תקווה ומציאות; את הצורך להישאר מקורקע ועם זאת ממוקד, כשסערה גדולה מתחילה להסתחרר סביבנו. "הישאר פיכח" כתבו פיטר ופול. "צפה והתפלל" אמר אדוננו. אך לא ברוח מורוסה. לא ברוח פחד, אלא ציפייה שמחה לכל מה שאלוהים יכול ויעשה, לא משנה כמה הלילה יהיה חשוך. אני מודה, זה מעשה איזון אמיתי לימים מסוימים כשאני שוקל איזו "מילה" חשובה יותר. למען האמת, לעתים קרובות יכולתי לכתוב לך כל יום. הבעיה היא שלרובכם יש מספיק זמן קשה לעמוד בקצב כמו שהוא! לכן אני מתפלל להכניס מחדש פורמט שידור אינטרנט קצר ... עוד על כך בהמשך. 

לכן, היום לא היה שונה כשישבתי מול המחשב שלי עם כמה מילים על דעתי: "פונטיוס פילטוס ... מהי האמת? ... מהפכה ... תשוקת הכנסייה ..." וכן הלאה. אז חיפשתי בבלוג שלי ומצאתי את הכתיבה הזו שלי משנת 2010. זה מסכם את כל המחשבות האלה ביחד! אז פרסמתי אותו מחדש עם כמה הערות פה ושם כדי לעדכן אותו. אני שולח את זה בתקווה שאולי עוד נשמה אחת שישנה תתעורר.

פורסם לראשונה ב -2 בדצמבר 2010 ...

 

 

"מה האמת?" זו הייתה תגובתו הרטורית של פונטיוס פילטוס לדבריו של ישו:

בשביל זה נולדתי ובשביל זה באתי לעולם, להעיד על האמת. כל מי ששייך לאמת מאזין לקולי. (יוחנן 18:37)

שאלתו של פילטוס היא נקודת המפנה, הציר שעליו הייתה אמורה להיפתח הדלת לתשוקה האחרונה של ישו. עד אז פילטוס התנגד למסור את ישו למוות. אך לאחר שישוע מזהה את עצמו כמקור האמת, פילטוס מסתער לתוך הלחץ, מערות לרלטיביזם, ומחליט להשאיר את גורל האמת בידי העם. כן, פילטוס שוטף את ידיו מהאמת עצמה.

אם גופו של ישו ילך בעקבות ראשו לתשוקתו שלו - מה שהקטכיזם מכנה "משפט סופי שיהיה לנער את האמונה של מאמינים רבים, " [1]CCC 675 - אז אני מאמין שגם אנו נראה את הזמן בו רודפינו יבטלו את החוק המוסרי הטבעי באומרו, "מהי אמת?"; זמן בו העולם גם ישטוף את ידיו מ"הקודש של האמת "[2]CCC 776, 780 הכנסייה עצמה.

תגיד לי אחים ואחיות, זה כבר לא התחיל?

 

המשך לקרוא

הערות שוליים

הערות שוליים
1 CCC 675
2 CCC 776, 780

התמוטטות אמריקה והרדיפה החדשה

 

IT היה בכבדות לב מוזרה שעליתי אתמול למטוס לארצות הברית, בדרך לתת כנס בסוף השבוע בצפון דקוטה. באותו זמן שהמטוס שלנו המריא, המטוס של האפיפיור בנדיקט נחת בבריטניה. הוא היה הרבה על ליבי בימינו - והרבה בכותרות.

כשיצאתי משדה התעופה נאלצתי לקנות מגזין חדשות, דבר שאני עושה לעתים רחוקות. תפסתי את התואר "האם אמריקה הולכת לעולם השלישי? זהו דיווח על האופן שבו ערים אמריקאיות, חלקן יותר מאחרות, מתחילות להתפורר, התשתיות שלהן קורסות, הכסף שלהן נגמר כמעט. אמריקה 'נשברה', אמר פוליטיקאי ברמה גבוהה בוושינגטון. במחוז אחד באוהיו, המשטרה כל כך קטנה בגלל קיצוצים, עד ששופט המחוז המליץ ​​לאזרחים "להתחמש" נגד עבריינים. במדינות אחרות מכבים אורות רחוב, הופכים כבישים סלולים לחצץ ועבודות לאבק.

היה לי סוריאליסטי לכתוב על הקריסה הקרובה לפני כמה שנים לפני שהכלכלה החלה להתרסק (ראה שנת הפתיחה). זה עוד יותר סוריאליסטי לראות את זה קורה עכשיו לנגד עינינו.

 

המשך לקרוא

יחזקאל 12


נוף קיץ
מאת ג'ורג 'איננס, 1894

 

השתוקקתי לתת לך את הבשורה, ויותר מכך, לתת לך את חיי ממש; נהיית יקרה לי מאוד. ילדיי הקטנים, אני כמו אמא שילדה אותך, עד שנוצר המשיח בך. (ת''ס 1: 2; גל 8:4)

 

IT עברה כמעט שנה מאז שאשתי ואני אספנו את שמונת ילדינו ועברנו לחלקה קטנה על הערבות הקנדיות באמצע שום מקום. זה כנראה המקום האחרון בו הייתי בוחר .. אוקיינוס ​​פתוח לרווחה של שדות חווה, מעט עצים והרבה רוח. אבל כל שאר הדלתות נסגרו וזה היה זה שנפתח.

כשהתפללתי הבוקר, מהרהר בשינוי הכיוון המהיר, הכמעט מכריע של משפחתנו, חזרו לי מילים ששכחתי שקראתי זמן קצר לפני שהרגשנו שנקרא לזוז ... יחזקאל, פרק 12.

המשך לקרוא

למה אתה מופתע?

 

 

מן קורא:

מדוע כהני הקהילה שותקים כל כך על זמנים אלו? נראה לי שהכמרים שלנו צריכים להוביל אותנו ... אבל 99% שותקים ... למה האם הם שותקים ... ??? מדוע כל כך הרבה אנשים ישנים? למה הם לא מתעוררים? אני יכול לראות מה קורה ואני לא מיוחד ... למה אחרים לא יכולים? זה כמו שנשלח מנדט משמיים להתעורר ולראות מה השעה ... אבל רק מעטים ערים ועוד פחות מגיבים.

התשובה שלי היא למה אתה מופתע? אם יתכן שאנו חיים ב"זמני הסוף "(לא סוף העולם, אלא" תקופת "סיום) כפי שנראה היה שרבים מהאפיפיורים חושבים כמו פיוס האקס, פאולוס החמישי ויוחנן פאולוס השני, אם לא שלנו האב הקדוש הנוכחי, אז הימים האלה יהיו בדיוק כפי שהכתוב אמר שהם יהיו.

המשך לקרוא